<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן שצ"ו</h1>
<h2>דף נח:</h2>
שאלת בהמה שנמצאו בה חמש עשרה צלעות מצד אחד ומצד האחר כתקנו מה היא, אסורה משום דכל יתר כנטול דמי או לא. תשובה כשרה היא דביתר צלעות ליכא למיחש, דהא דאמרינן כל יתר כנטול דמי פירש רש"י ז"ל כל יתר כנטול צלע אחר דמי, וצלע שנעקר וניטל כשרה אלא אם נעקרו רוב שני צדדין כדגרסינן התם [נ"ב ע"א] אמר עולא בן זכאי אומר נעקרו ברב צד אחד נשתברו רוב שני צדדין ורבי יוחנן אמר בין נעקרו בין נשתברו ברב שני צדדין וקיי"ל כרבי יוחנן. וכל שכן לפי [מה] שאני מפרש כל יתר כנטול אותו היתר ממקומו ואילו ניטל אותו היתר ממקומו עושה אותו טרפה כגון שני בני מעיין שאם ינטל המעי היתר ישאר במקומו נקב ותעשה טרפה דבני מעיין שנקבו טרפה [מ"ב ע"א] עכשו אנו רואין אותו כניטל ונשאר המעי נקב במקום מחברתו וטרפה, וכן הדין וכן הטעם ביתרת ברגל. אבל הצלע היתר אפילו נטל ממקומו אינו טרפה אלא אם כן נעקרה חצי חוליא עמו וכדאיתא התם בפרק אלו טרפות [נ"ב ע"א].
